איך חוגגים את ראש השנה?

למעשה, ראש השנה מכונה בתורה "יום תרועה" בחג תוקעים בשופר, אוכלים רימונים, ומאחלים אחד לשני "שנה טובה".

"שנה טובה"  היא הברכה הסטנדרטית בראש השנה אשר נוהגים לאחל איש לרעהו.

התקופה שבין ראש השנה ליום הכיפורים ידועה בשם "הימים הנוראים", אשר מתחילים ביום הראשון של ראש השנה ועד יום כיפור ובהם באופן מסורתי נוהגים להשתדל להקדיש את הזמן להתבוננות פנימית ושיפור עצמי.

התקיעה בשופר נועדה להזכיר לאלוהים את מעמד עקידת יצחק בו אלוהים הבטיח לעם היהודי הגנה ולחוס עלינו. הקול של השופר אמור גם להזכיר לנו לחזור בתשובה ולתקן התנהגויות שלנו אשר אולי הזנחנו במהלך השנה. 

סעודת ראש השנה

מאופיינת בדרך כלל באוכל סמלי – ראש של דג, רימונים, גזר, סלק, ועוד מאכלים אשר לכל אחד מהם יש משמעוית סמלית. למשל רימון מציין "שירבו זכוייותך כרימון" – זאת אומרת, זו ברכה בה מבקשים מאלוהים לראות הרבה מאוד מעלות חיוביות שלך כמו הכמות הרבה של גרגרי הרימון.

מאכלים אחרים כמו גזר נאכלים בברכה של "שיקרע גזר דיננו מעלינו" – זאת אומרת שאלוהים ידון אותנו לכף זכות, ויקרע את "גזר הדין" השלישי שלנו אם יש כזה.

מאכל דומה הוא הסלק אשר אוכלים אותו בברכה "יהי רצון מלפניך אדוני אלוהינו ואלוהי אבותינו שיסתלקו אויבך ושונאיך וכל מבקשי רעתנו".

כמו כן נוהגיחם לאכול תמרים חדשים, ולברך עליהם "שיתמו שוננאינו ומבקשי רעתינו" – דבר שמיוחד לראש השנה הוא שנוהגים לאכול דווקא תמרים צהובים – שהם תמרים חדשים וטריים, בשונה מהתמרים הרגילים אשר בדרך כלל יש להם גוון חום יותר. זאת מכיוון שראש השנה זאת הזדמנות לאכול פירות חדשים בפעם הראשונה בשנה – מה שמזהה את הסועדים באפשרותך לברך גם את ברכת "שהחיינו".

בעדות שונות נהוגים מאכלים שונים אשר המכנה המשותף הוא אכילה שלהם בברכות שבדרך כלל מבקשות לנו דברים יטובים לשנה החדשה, במשמעות אשר דומה למצלול של שם המאכל.

המאכל הכי מזוהה עם ראש השנה הוא תפוח בדבש אשר נאכל עם הברכה "שתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה" – והמשתמעו שלה ברורה – שתהיה לנו שנה טובה ומוצלחת 🙂